בת דליה גרוזמן לבית אלימלך ואילן וינברגר. נולדה ביום ט"ז באב תשמ"ד (14.8.1984), בראשון לציון.
רותם לא מיהרה לצאת מהרחם. ארבעים ושניים שבועות שהתה בבטן אמה, וכשהתברר כי תאריך לידתה המיועד נופל על יום הולדתו של אחיה שלומי, בהפרש של ארבע שנים, החליטה האם לדחות את הלידה ביום כדי שלכל אחד מהילדים יהיה את היום המיוחד שלו.
הוריה של רותם נפרדו בצעירותה, ואמה נישאה בשנית לד"ר קרלוס גרוזמן. אביה של רותם, אילן, נישא למאירה.
רותם הייתה ילדה מיוחדת, על פניה חיוך זורח, קורנת אור ואהבה; אדם מאושר, אדם של אנשים. בחיוכה הרחב והכובש המיסה לבבות, והתחברה בקלות לגדולים כקטנים. החמלה שהייתה בה, יכולתה להעניק מעצמה לזולת והיחס השווה שהעניקה לכל אחד ואחת הקנו לה מעריצים ואוהבים רבים.
רותם גדלה והתחנכה בכפר סבא – בבית הספר היסודי "יצחק שדה", בחטיבת הביניים "שז"ר", ובבית הספר התיכון "כצנלסון". בעת שלמדה בבית הספר היסודי היו בין חברותיה הרבות גם אחת או שתיים שלא היו "מקובלות". רותם לקחה אותן תחת חסותה, טיפחה אותן, ודאגה שיגיעו למסיבות. גם בחטיבת הביניים גילתה רותם מעורבות: היא התנדבה להיות מגשרת, והייתה גאה מאוד בתפקיד החשוב שנפל בחלקה. בהמשך, אף השתתפה בפעילות התנדבותית נגד השימוש בסמים.
רותם אהבה לעבוד עם אנשים, ולא אחת דיברה על רצונה להיות בעתיד פסיכולוגית או עובדת סוציאלית. היא רצתה מאוד ללמוד ב"כצנלסון", ומשהתקבלה אליו, אך טבעי היה שתבחר במגמת מדעי החברה ותלמד פסיכולוגיה וסוציולוגיה באופן מוגבר. רותם אהבה מאוד את בית הספר, נהנתה מהאווירה, מהחברה ומהמורים, הייתה בקשר מצוין עם רבים מבני שכבתה – ואף עם הוריהם, שלא אחת נעזרו בה.
רגישות, אכפתיות ועדינות בצד עקשנות, דעתנות וחוזק נפשי היו מתכונותיה הבולטות של רותם, והן שהדריכו אותה בכל אשר פנתה. כבר ביום הולדתה התשיעי בירכה עצמה באלו המילים: "לעצמי: את חמודה, יפה, מתוקה, נחמדה וחתיכה, והכי חשוב – הבוסית הגדולה ביותר ביקום כולו." בעוצמתה הפנימית, בביטחון שהשרתה ובחוש הצדק ללא פשרות שהפגינה, הוסיפה רותם חן מיוחד בכל מסגרת שבה נטלה חלק. תמיד ידעה לעמוד על שלה, וכשהציבה מטרה לנגד עיניה לא ויתרה עד להשגתה. את דעותיה ורצונותיה היטיבה לנסח ולבטא, ואם שגתה ידעה להודות בטעות – וגם להתנצל.
משפחתה של רותם רוותה ממנה נחת – בת למופת, אחות אחראית ואכפתית, קשורה מאוד לכולם – להורים, לאחיה שלומי, לאחיות – ליאור, סתיו ועדי, לרועי – בנו של קרלוס ולבנותיה של מאירה – שלי ומאיה.
אהבתה הגדולה של רותם הייתה נתונה לסרטים – מכל הסגנונות ומכל הז'אנרים, סרטי טלוויזיה וסרטי קולנוע, דרמות, קומדיות, סרטי אהבה – ואפילו סרטי אימה. בכולם צפתה בעניין, זיהתה את המסרים, הבינה את הסמלים, והעריכה את היצירה האמנותית. רותם הייתה יושבת שעות, מקליטה ועורכת, ובחדרה נערמו מאות קלטות וידאו. קרוב לוודאי, כי הייתה מטביעה חותם בתחום. עד היום שמור אוסף הסרטים הענק בחדרה, במגרות גדולות, עמוסות וכבדות.
האהבה העצומה שהייתה בה, ברותם, התבטאה גם בתחביב נוסף שפיתחה כבר בגיל עשר – רכיבה על סוסים וטיפול בהם. בביתה גידלה ארנבות וחתולים, וטיפלה בהם במסירות.
יפה וחטובה הייתה רותם, שערה ערמוני, עיניה חומות ועורה צח כשל שלגייה. היא הייתה נערה מטופחת ומסוגננת, תמיד מעודכנת באופנה העכשווית, וכמי שאהבה את "החיים הטובים", ידעה לנצל אותם היטב. שנות עלומיה התוססות היו רוויות בבילויים ובהנאות – מוקפת תמיד ידידים וידידות, שהתארחו בחדרה עד לשעות הקטנות של הלילה, התכרבלו במיטתה וצפו בסרטים עם כיבוד מתאים… בענייני אוכל הייתה רותם בררנית, עד שזה הגיע למסעדה אופנתית… מוזיקה הייתה כמובן תמיד ברקע, וגם למחשב הקדישה זמן. רותם אהבה מאוד גם לצאת, לבלות ולרקוד במסיבות, לשבת בבתי קפה, לשחק באולינג, ובשנה האחרונה לחייה גם ידעה אהבה גדולה עם החבר הצמוד עופר, שהכירה בעת שנפשה באילת. כדי לממן את הנאותיה, ובהיותה אחראית ובוגרת, עבדה רותם כמוכרת בחנות – ואף במלצרות. לפני הגיוס נסעה ליוון, וכמו כולם – חלמה על הטיול הגדול שלאחר השחרור.
ב-27.4.2003 התגייסה רותם לצה"ל, לחיל השלישות. לאחר הטירונות עברה קורס מש"קי קישור וגיוס בבה"ד (בסיס הדרכה) 11, והוצבה בבסיס חטיבת "גולני" שבטירת הכרמל, שם התחבבה מיד על המפקדים ועל חבריה לשירות. "רותם הייתה בחורה מלאת מרץ ושמחת חיים," סיפרה סרן רותי ניר, המפקדת של רותם. "החיוך היה נסוך על פניה באופן תמידי. נהנינו לעבוד אתה והיא, מצדה, הייתה מאוד עצמאית במילוי התפקיד, נהנתה להוות חלק מהמערכת הצבאית ולתרום מעצמה."
רותם אהבה את התפקיד אולם הנסיעות הארוכות מדי יום באוטובוסים, שהתחייבו מכך ששירתה בבסיס פתוח, העיקו עליה. היו אלה ימי האינתיפאדה השנייה, ימים של טרור. עוד כילדה, הייתה רותם מודעת למתרחש בחוצות הערים וכבר אז קינן בה החשש שתהיה מעורבת בפיגוע. פחד זה היה אחד המניעים להחלטתה של רותם, לאחר שמונה חודשי שירות, לבקש העברה לבסיס הנמצא קרוב לבית. בנחישותה האופיינית הפעילה כל כוח שבעולם כדי להשיג את מבוקשה, ולאחר מאמצים רבים הועברה לבסיס "תל השומר", שם הוצבה באגד ארטילרי של חיל התותחנים, וריכזה את נושא הקישור שבין אנשי המילואים לצבא. בבקרים, נסעה לבסיס עם אמה, אך את הדרך הביתה נאלצה לעשות באוטובוסים. אבל כעת, משהייתה שוב קרובה לביתה, לעופר, למשפחתה ולחברותיה, הייתה רותם מאושרת ופרחה. אלא שחודש אחד בלבד הספיקה רותם ליהנות ממערך חייה החדש. בנר שביעי של חנוכה, כבה אורה של רותם לנצח וגדע את פתיל עלומיה.
רותם נפלה בפיגוע חבלני בצומת גהה ביום א' בטבת תשס"ד (25.12.2003). היה זה ביום חמישי, בסיום יום העבודה. רותם הגיעה לתחנת האוטובוס שברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה, והמתינה לאוטובוס לכפר סבא. לתחנה ההומה הגיע מחבל מתאבד, לבוש שחורים וחגור בחגורת נפץ. כעבור דקות אחדות, בשעה 18:20, משראה שאף אוטובוס לא עוצר בתחנה, נצמד המחבל לקבוצת חיילים והפעיל את מטען הנפץ שעל גופו. "השמים נקרעו מהרעש הזה ולאוויר עלתה פטריית עשן גדולה," סיפר עד ראייה. רותם נהרגה במקום.
הפיגוע הרצחני בצומת גהה הפר תקופה של שקט יחסי בפיגועים וגבה את חייהם של עוד שלושה בני אדם. עם רותם נפלו סמל-ראשון נועם ליבוביץ', רב-טוראי אנג'לינה שחירוב, והנערה אדווה פישר. עשרות בני אדם נפצעו, חלקם קשה.
רותם הייתה בת תשע-עשרה וארבעה חודשים בנופלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא.
רבים פקדו את בית המשפחה בימי ה"שבעה" על רותם ושלחו מכתבי תנחומים. מפעלי הנצחה שונים נעשו לזכרה, ובהם אנדרטה שהוקמה בחורשה שברחוב רותם בכפר סבא, סמוך לבית האם.
לזכרה של רותם הקימו בני משפחתה אתר אינטרנט http://rotem-shelanu.co.il בו מונצחת רותם בתמונות ומכתבי שנאספו לאורך מסע חייה.
במסגרת הפרויקט "סיפורו של חייל" הכינו תלמידי תיכון עבודה לזכרה של רותם. במרס 2007 העניקה חברת "נס טכנולוגיות", השותפה בתכנית "עתידים לתעשייה" והמאמצת כמה סטודנטים בכל שנה, מלגה על שם רותם וינברגר. בית הספר "כצנלסון" קיים ערב לזכרה של רותם, שבמהלכו ניתנה הרצאה לתלמידי מגמת מדעי החברה. באתר בית הספר מוקדש לרותם דף זיכרון, ובו מכתבי פרידה של חבריה, ושירים שכתבו לזכרה. כתובת הדף:
כמו כן, נבנתה אנדרטה לזכרה של רותם אשר נמצאת ברחוב הר רותם בכפר סבא, סמוך לביתה.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

מקום מנוחתה בית העלמין הצבאי כפר סבא
חלקה: 4 שורה: 3 קבר: 7
ת.נ.צ.ב.ה